הקיץ כבר מאחורינו, אנחנו עמוק בתוך הסתיו ותיכף יגיע החורף, ואיתו הגשם. בתפילת מוסף של שמחת תורה מתחילים להזכיר את הגשם, ובכל המקומות נוהגים לומר "תפילת טל".

אז מה זה בעצם גשם? הוא הגשם הוא משקע הנופל מהעננים לארץ כטיפות מים. ה גשם נוצר מהתעבות של אדי מים, לטיפות מים קטנות מאד, ולאחר מכן הן הופכות לטיפות גדולות יותר, שמסוגלות ליפול ארצה. לחות שמתאדה מן מהאוקיינוסים והימים והיבשות, מתעבה ויוצרת עננים, ונופלת חזרה כמשקעים.

מחזור המים בטבע עובד כך:

שלב האידוי – שכבות האוויר הקרובות לקרקע מתמלאות באדי מים שמקורם, בין היתר, בים וביערות.

שלב העילוי – שכבות האוויר רוויות הלחות עולות מעלה עד שכבת האינוורסיה. (שכבת אוויר חמה מעל שכבת אוויר קרה).

שלב העיבוי – כתוצאה מעליית האוויר מעלה, והתלכדות הטיפות עם גרעיני התעבות, האוויר מתקרר – דבר שגורם לעיבוי אדי המים וליצירת עננים.

שלב האיחוי – אוויר זז בתוך ענן וגורם לטיפות מים קטנטנות להתלכד אל טיפות אחרות עד אשר טיפות המים נעשות גדולות וכבדות מספיק כדי שיוכלו לרדת מן הענן ואז נוצר הגשם.

ואיך הגשם בא לארץ? בכדי שטיפת מים תעזוב את הענן ויתחיל לרדת גשם, הטיפה צריכה להיות בגודל מינימלי של כ-1 מ"מ. מהירות נפילת הטיפות יכולה להגיע עד ל-7.6 מטר לשנייה.

בהתחלה הטיפות גדלות על ידי איסוף הלחות עד שהן מגיעות לגודל של כ-20 אלפיות המילימטר, אך אין זו הדרך היחידה שבה נוצרת הטיפה. אילו היה זה התהליך היחיד, היו עוברים ימים עד שתיווצר טיפה אחת. כאשר טיפות מזעריות נוצרות, הן מתנגשות בינן לבין עצמן בענן ויוצרות טיפה גדולה יותר. הטיפה הזו מתחילה ליפול כלפי מטה והיא "אוספת" אתה טיפות נוספות, וכך נוצרת טיפה גדולה יותר ויותר.

שנזכה לחוף בריא, מלא בגשמי ברכה!